גלי ליסנג בע"מ נ' הרצל ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי ביום 11.11.10 פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת עת שסטה לנתיב נסיעת רכב התובעת וכפועל יוצא אף נהדף רכב התובעת למדרכה בצד שמאל.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי האחריות רובצת לפתחה של נהגת רכב התובעת, מקום בו היתה זאת נהגת רכב התובעת אשר סטתה מנתיבה ופגעה ברכב הנתבעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי את דעתי לעדויות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמי להלן.

מצאתי את עדותה של נהגת רכב התובעת כמהימנה. עדותה בפני היתה סדורה וקוהרנטית ולא נמצאו סטיות מהותיות בינה לבין האמור בכתבי הטענות והמסמכים הנלווים.

מאידך, קיים פער עובדתי ברור בין האמור בסעיף 6 לכתב הגנתם של הנתבעים לבין עדותו של הנתבע 1.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה עקב סטיית רכב התובעת. עם זאת, במסגרת עדותו בפני טען הנתבע 1 כי התאונה ארעה בשל אי שמירת מרחק של נהגת רכב התובעת אשר נסעה מאחור.

מדובר בפער מהותי אשר יש בו כדי להשליך על מהימנות הגרסאות.

אציין כי נוכח העובדה כי מדובר בכתב הגנה בסדר דין מהיר, צורף לו תצהיר של מי שמוסמך על ידי הנתבעת 2 ליתן תצהיר זה בתמיכה לכתב ההגנה. ניתן היה לצפות כי תהיה תאימות בין הגרסאות.

למעלה מכך ואף ללא קשר לפער בין כתב ההגנה לעדות, הרי שהנזקים הנצפים ברכב התובעת תומכים דווקא בגרסת התובעת ואינם עומדים בקנה אחד עם טענות הנתבעים.

עיון בתמונות הצבע מלמד כי הנזק אינו רק חזיתי אלא שהוא גם בצידו הימני קדמי של הרכב.

נזקים אלו אינם סבירים מקום בו התרחשה התאונה עקב אי שמירת מרחק.

בניגוד לעדותו של הנתבע 1, הנזק אינו מתמצה בטמבון הקדמי אלא שהוא גם צידי.

בנוסף, אילו הייתה מתקבלת טענת הנתבעים על פיה לא שמרה נהגת רכב התובעת מרחק וברגע האחרון סטתה מעט שמאלה, הרי שבנסיבות אלו דומה כי הנזק היה באחד משני המקומות: או קדמי או צידי.

העובדה כי מדובר בנזקים בשני המקומות מחזקת את גרסת התובעת.

באשר לנזקים, הרי שהתובעת צירפה לעיוני דו"ח שמאי וחשבון שכר טרחת שמאי. הללו עומדים בקנה אחד עם האמור בכתב התביעה.

הוסיפה התובעת ועתרה לפיצוי בהיקף של 720 ₪ בגין הצורך להשבית את הרכב למשך יומיים. בעניין זה לא הוצגו בפני ראיות בדבר השבתתו בפועל של הרכב או ביחס לשווי יום השבתה.

נוכח כך, איני מוצאת מקום לפסוק לתובעת פיצוי כלשהו בגין רכיב נזק זה.

טען ב"כ הנתבעים כי התובעת לא צירפה קבלות בגין תיקון הנזק בפועל.